השקעה באיגרות חוב

איגרות חוב מהוות אפיק השקעה למשקיעים רבים, כגון קופות גמל, קרנות נאמנות, קרנות פנסיה, בנקים, חברות ביטוח והציבור הרחב. על מנת להשקיע באיגרות חוב, אתה צריך להבין למה הן עולות ויורדות, אילו סוגים של איגרות חוב קיימים, איך לחשב את הרווח של איגרת חוב, באיזה שער כדאי לך לקנות ומתי שווה לך לממש אותן. תשואה שנתית ממוצעת באיגרות חוב תאפשר לך לקבל כ-2% בשנה ועם קצת מעקב, ניתן להגיע לכ-6% תשואה שנתית ואף יותר.

מהי איגרת חוב

איגרת חוב היא נייר ערך הנסחר בבורסה המהווה תעודת התחייבות לתשלום מראש של ריבית ידועה מראש. באמצעות הנפקת איגרות חוב בבורסה לווים גופים שונים כסף. בהנפקת איגרת חוב, המנפיק מתחייב מראש לשלם לרוכש ריבית ואת סכום האיגרת במועד עתידי הנקוב בנייר, ומקבל סכום כסף מרוכש האיגרת (כמו בהלוואה). איגרות החוב נסחרות בבורסה ולכן ניתן למכור אותן בכל עת.

סוגים עיקריים של איגרות חוב

ישנם שני סוגים עיקריים של איגרות חוב – אג”ח ממשלתי ואג”ח קונצרני. מרבית איגרות החוב נסחרות בבורסה, לכן ניתן לקנות ולמכור אותן מרגע הנפקתן ועד ליום הפדיון. מחיר האיגרת (קרן וריבית) משקף את הביקוש וההיצע בהתאם ליכולת המנפיק לעמוד בהתחייבויותיו ובמצב השוק. ככל שקיימות אלטרנטיבות השקעה המאפשרות לקבל תשואה טובה יותר בסיכון נמוך יותר, מחיר האיגרת יורד.

אג”ח ממשלתי – איגרות חוב המונפקות לציבור באמצעות מכרזים של בנק ישראל. איגרות החוב הממשלתיות מונפקות לציבור לפי דרישת האוצר ולפי מדיניות בנק ישראל. יתרון – הממשלה אחראית לתשלום ולכן האג”ח ממשלתי נחשב למכשיר פיננסי חסר סיכון. חיסרון – ריבית נמוכה, לרוב החל מ-1% ריבית לשנה ועד ל-5.5%. למי זה מתאים – במקרה של אינפלציה שלילית וריבית אפסית של הבנק. אג”ח יכול להתאים למי שלא רוצה לקחת סיכון ורוצה לשמור על הערך של הכסף.

אג”ח קונצרני – איגרות חוב המונפקות לציבור באמצעות תשקיף. איגרות החוב הקונצרניות מונפקות לציבור לפי דרישת החברות המנפיקות. יתרון – ריביות עם תשואות טובות יותר מאשר אג”ח ממשלתי, לרוב החל מ-1% ריבית לשנה ועד ל-7%. חיסרון – חברה עסקית חשופה לסיכונים בהתאם לפעילות העסקית שלה. יש סכנה שהחברה המנפיקה לא תעמוד בהתחייבות האיגרת. למי זה מתאים –  במקרה של אינפלציה שלילית וריבית אפסית של הבנק, זה יכול להתאים למי שלא רוצה לקחת סיכון ורוצה לשמור על הערך של הכסף.

אג”ח ממשלתי שקלי – איגרת חוב בריבית קבועה שאינה צמודה למדד. הריבית משולמת אחת לשנה עד למועד הפירעון של האיגרת באותה סדרה. משך זמן האיגרת – החל משנה ועד ל-20 שנה. מיסוי – 15% מס מהרווח הריאלי.

אג”ח ממשלתי צמוד למדד – איגרת חוב בעלת ריבית קבועה שצמודה למדד. הריבית משולמת אחת לשנה עד למועד הפירעון של האיגרת באותה סדרה. משך זמן האיגרת – לכל איגרת מועד פירעון שונה. מיסוי – 25% מס מהרווח הריאלי.

אג”ח ממשלתי משתנה – התשואה באיגרת זו נקבעת כתמהיל של תשואת מק”מים שהונפקו לתקופה של שנה. לרוב הריבית משולמת אחת לשנה. משך זמן האיגרת – עד 10 שנים. מיסוי – 15% מס מהרווח הנומינלי.

אג”ח קונצרני – איגרת חוב בעלת ריבית קבועה שידועה מראש לרוכש. לרוב הריבית משולמת אחת לחצי שנה עד למועד הפירעון של האיגרת באותה סדרה. משך זמן האיגרת – לכל איגרת מועד פירעון שונה. מיסוי – 25% מס מהרווח הריאלי.

מק”מ – איגרת חוב המונפקת על ידי בנק ישראל לתקופות קצרות. ההנפקה מתקיימת בימי שלישי והפדיון מתבצע בימי רביעי. ההנפקה מתבצעת באמצעות מכרז על תשואת האיגרת. משך זמן האיגרת – שנה. יתרון – נזילות גבוהה ורמת סיכון נמוכה. חיסרון – ריביות ממש נמוכות לאחר עלויות הקנייה, המכירה (לרוב עלות קנייה/ מכירה היא 0.05%) והמיסוי, ניתן להגיע לתשואה שלילית. מיסוי – 15% מס מהרווח הנומינלי.

דירוג – נהוג לסווג איגרות חוב בהתאם לדירוג שהחברה קיבלה. דירוג אשראי +AA  עד  -BBB אג”ח זבל יקבל דירוג -BB עד C. השקעה באג”ח זבל נחשבת למסוכנת! לפיכך, ככל שדירוג האיגרת גבוה יותר, כך האיגרת נחשבת “בטוחה” יותר, והריבית המשולמת למחזיק בה נמוכה יותר, ולהפך. דירוג אג”ח מתקבל בעיקר מהיכולת של המנפיק לשלם את התשלום בזמן במלואו.

חישוב התשואה – מחיר איגרת ראשוני הינו 100 אגורות. ככל שמחיר האיגרת נמוך יותר, כך יקבל המשקיע בסוף התקופה תשואה גבוהה יותר, ולהפך. משקיע שקונה אג”ח יקבל ביום הפדיון מחיר של 100 אגורות. אם הרוכש קנה את האיגרת במחיר הנמוך מ-100 אגורות, הרווח שלו יגיע מריבית המתקבלת לרוב אחת לחצי שנה או שנה (תלוי באג”ח), ובנוסף מההפרש בין מחיר הקנייה ל-100 אגורות.

לדוגמה: קניתי אג”ח עם צפי לתשואה של 5% בשנה לתקופה של 3 שנים במחיר של 94 שקל. אם אחזיק באיגרת עד למועד הפירעון, אקבל לחשבון הבנק שלי 5% כל שנה וביום הפירעון אקבל 100 שקל. כלומר, סה”כ 115 שקל. כלומר, רווח לפני מס של 21 שקל (5 שקלים כל שנה פלוס 6 שקלים הפרשי קנייה).

כדאי לדעת – אין חובה או ערבות לתשלום החוב מטעם המנפיק למשקיע שרכש את איגרת החוב, לכן ככל שהמנפיק בטוח יותר, כמו גורם ממשלתי או רשות ציבורית, הנייר נחשב בטוח והריבית שהרוכש יקבל לרוב תהיה נמוכה; ככל שהחברה שמנפיקה קטנה יותר ונחשבת לפחות יציבה, הריבית שהרוכש יקבל תהיה לרוב גדולה יותר על מנת שלמשקיע יהיה שווה לקחת את הסיכון.

כלל מנצח בהשקעות – לקנות בזמן משבר. כשיורד גשם כולם נרטבים, לכן בזמן משבר, כשהשווקים צונחים, מחירי המניות וניירות הערך יורדים וכך גם מחירי איגרות החוב. על אף שזה נראה מלחיץ, זה הזמן הטוב ביותר לקנות. לדוגמה: בזמן משבר הקורונה השווקים ירדו והמחיר הממוצע של איגרות החוב ירד בכ-11%. ניתן לראות את אג”ח תל בונד 20, שבשיא המשבר ירד משער 370 לשער 319, ונכון לזמן כתיבת שורות אלו, המדד בשער 360. עלייה של יותר מ-10% בפחות מ-3 חודשים!

לסיכום: קופות גמל, קרנות נאמנות, בתי השקעות וחלק גדול מהציבור מעדיפים להשקיע באיגרות חוב מאשר במניות. עובדה, מחזור המסחר הממוצע בשוק איגרות החוב גדול ביותר מפי 2 ממחזור המסחר בשוק המניות, למרות העובדה שהתשואה הממוצעת בהשקעה לטווח של כ-10 שנים באג”ח תאפשר למשקיע לקבל תשואה שנתית ממוצעת של כ-4% בלבד, והשקעה במדדים מובילים תאפשר למשקיע לקבל תשואה שנתית ממוצעת של כ-10%!

אז למה רוב המשקיעים קונים אג”ח? הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם! היה לי קשה לכתוב את זה – אבל זה באמת בשבילך! התעורר! השקעה במדדים מובילים מנצחת השקעה במניות, קל וחומר השקעה באג”ח. אני אשמח בשבילך אם תעשה שיעורי בית ותלמד להכפיל את התשואה של המדד.. ניתן ללמוד באמצעות קורס השקעות בשוק ההון על מוצרים רווחיים יותר. כך, בקלות, תרוויח תשואה ממוצעת של כ-20% בשנה!